×
Mikraot Gedolot Tutorial
טור
פירוש
הערותNotes
E/ע
טור אורח חיים תקמ״חטור
;?!
אָ
(א) כתב בה״ג מי שמת לו מת באחד מימי הרגל או בחש״מ חוץ מביום האחרון אינו נוהג אבילות ברגל עד שיצא כל הרגל. (ב) ומיהו יום האחרון עולה לו אף על פי שאין אבילות נוהג בו ומשלים עליו ו׳ ימים ואם מת ביום האחרון נוהג בו אבילות וכ״כ רב אלפס. (ג) ור״ת כתב שאף אם מת ביום אחרון אינו נוהג אבילות. (ה) שאין אבילות נוהג במועד כלל אלא אנינות שאם מת לו מת בחול המועד אסור בדברים שאונן אסור בהם ואם מת בי״ט אם אינו רוצה לקוברו בו ביום אין עליו דין אנינות אא״כ צריך להחשיך על התחום להכין לו צרכי קבורה אז חל עליו דין אנינות משעה שמחשיך.
אבל אם מת בי״ט שני והוא רוצה לקוברו או בי״ט ראשון ורוצה לקוברו ע״י גוים חל עליו אנינות.
(ד) אבל לאחר שנקבר אין עליו דין אבילות אלא לענין דברים שבצנעה שנוהגין ברגל ומיהו אף על פי שאסור בתשמיש המטה א״צ לישן בין האנשים אלא אשתו ישנה עמו בחדר ולזה הסכים א״א הרא״ש ז״ל. (ו) אף על פי שאין אבילות ברגל אם מת לו מת ברגל הרגל עולה למנין שלשים ומתעסקין בו ברגל לנחמו ולאחר הרגל מתחיל למנות שבעה וכשיכלו ז׳ למיתת המת אף על פי שעדיין לא כלה האבילות מלאכתו נעשית על ידי אחרים ועבדיו עושין לו בצנעה בתוך ביתו. (ז) מת לו מת קודם הרגל ונהג אבילות אפילו שעה אחת לפני הרגל בטלה ממנו גזירת שבעה וימי הרגל עולין לו למנין ל׳ הרי שבעה לפני הרגל וימי הרגל ומשלים עליהם עד ל׳ ודוקא שנהג אבילות באותה שעה אבל אם שגג או הזיד ולא נהג אבילות או שהיה קרוב לחשיכה ולא היה יכול לנהוג אין הרגל מבטל אבילות אלא נוהג ברגל דברים שבצנעה ומונה ז׳ ימים אחר הרגל ובאותן השבעה מלאכתו נעשית ע״י אחרים ועבדיו עושין לו בצנעה בתוך ביתו ואין רבים מתעסקין בו לנחמו שהרי נתעסקו בו ברגל ורגל עולה למנין ל׳. (ח) ואם נהג ז׳ לפני הרגל והרגל פוגע בתוך ל׳ מבטל ממנו גזירת ל׳ אפילו אם חל יום ז׳ ערב הרגל מותר לספר ולכבס ולרחוץ ערב הרגל וכן נמי אם חל יום ח׳ להיות בשבת ערב הרגל מותר לספר ולכבס ולרחוץ ע״ש ואם לא גילח בערב הרגל מותר לגלח אחר הרגל שהרי נתבטל ממנו גזירת ל׳ אבל בתוך הרגל לא יגלח כיון שהיה אפשר לו לגלח קודם הרגל ואם חל יום ז׳ שלו בשבת ערב הרגל מותר לגלח ברגל כיון שלא היה אפשר לו לגלח קודם. (י) ואם חל יום א׳ או יום ו׳ שלו בערב הרגל מותר לספר ולכבס ואסור לרחוץ עד הלילה וגם אסור ללבוש מה שכבס עד הלילה וריב״א פי׳ כמו שאסור לרחוץ כך אסור לכבס כל היום ומיהו שניהם מותרין סמוך לחשיכה ואין צריך להמתין עד הלילה. וא״א הרא״ש ז״ל כתב כסברא הראשונה ודוקא בשאר מתים אבל באביו ואמו שאסור לספר עד שיגערו בו חביריו אפילו פגע בו הרגל אינו מבטלו ומיהו כתב בסמ״ק דווקא שפוגע בו הרגל בתוך ל׳ אבל אם עברו ל׳ ופגע בו הרגל או אפילו חל יום ל׳ ערב הרגל הרגל מפסיק ומותר לגלח. (יא) ראש השנה ויום הכיפורים חשיבי כרגלים לבטל האבילות. (יב) נהג שעה לפני הפסח אותה שעה חשובה כז׳ וח׳ ימי הפסח הרי ט״ו ומשלים עליהם ט״ו. (יג) שעה אחת לפני עצרת חשובה כז׳ ועצרת חשיב כז׳ ימים שכיון שאם לא הקריב קרבנות עצרת בעצרת יש לו תשלומין כל ז׳ חשיב כז׳ הרי י״ד ומשלים עליהם ט״ז ויום ב׳ של עצרת עולה למנין ט״ז דכיון שאנן בקיאים בקביעא דירחא ואין אנו עושים ב׳ ימים אלא משום מנהג חשיב כחול ועולה למנין ט״ז. (יד) שעה אחת לפני ראש השנה וראש השנה הרי י״ד ומגלח ערב יום הכיפורים שמבטל ממנו גזירת ל׳. (טו) שעה אחת לפני יום הכיפורים ויום הכיפורים הרי י״ד ומגלח ערב החג. (טז) שעה אחת לפני החג והחג הרי י״ד ושמיני עצרת חשיב ז׳ הרי כ״א ויום ב׳ של שמיני עצרת הרי כ״ב ומשלים עליהם שמונה. (יז) שמע שמועה קרובה בשבת או ברגל ולמ״ש ורגל נעשית רחוקה אינו נוהג אלא יום אחד כדין שמועה רחוקה ונוהג אבילות ביום א׳ ומקצתו ככולו ובשבת או ברגל נוהג דברים שבצנעה. (יח) שמע שמועה רחוקה בשבת או ברגל אינו נוהג בשבת וברגל אפילו דברים שבצנעה אלא למ״ש נוהג שעה אחת ודיו וכן למוצאי הרגל. (יט) א[שמע שמועה קרובה בשבת כתב בסמ״ק דשבת עולה ליום אחד ולמחר קורע והו״ל יום ו׳ יום ז׳ לאבילות והרב רבי׳ יחיאל כתב דשבת אינו בתחלת המנין אלא יתחיל למנות מיום ראשון והו״ל שבת יום שביעי וינהוג דברים שבצנעה מקצת היום.] רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א הקטע בסוגריים המרובעים הינו הוספה של הטור שמופיעה בכ״י פריס 425 ובעדי נוסח של מהדורה בתרא. הקטע חסר בכ״י מינכן 255 ובעדי נוסח של מהדורה קמא.
E/ע
הערותNotes
(א) מג״א סק״ה דמניח תפילין ביום ראשון. ע׳ לקמן סי׳ תרצ״ו במג״א סקט״ז וצל״ע: (ב) מג״א סק״ח דלא כש״ך שם דחולק. בתשי׳ בית יהודה סי׳ ה׳ העלה לעיקר כהש״ך:
(ג) שם ומיהו נ״ל דאם א״א לקוברו ע׳ בשו״ת נ״ב מהד״ת סי׳ רי״א חיו״ד ודו״ק:
(ד) מג״א סקט״ו מותר לו לרחוץ בחמין מע״ש. כיון דאלו היה אותו היום ערב הרגל היה מותר ברחיצה ה״נ אם הוא ערב שבת של ערב הרגל משא״כ בגלוח דאף אם היה אותו היום ערב הרגל הי׳ אסור בגלוח כיון דהרגל אינו מבטל הל׳ מש״ה גם בחל יום ג׳ בשבת אסור בע״ש אף דהרגל יבטל הל׳ מ״מ ע״ש שהוא יום ו׳ לאבלו לא עדיף מאלו הי׳ היום ההוא ערב הרגל: רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tur
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×